סרטן הלבלב הוא בין הגידולים האלימים ביותר מבין גידולי מערכת העיכול ובנוסף לכך, התסמינים הקליניים המתפתחים כתוצאה מהגידול, מופיעים רק בשלב מתקדם של המחלה.
כתוצאה מכך, הפרוגנוזה של סרטן הלבלב אינה טובה ורק במעט מאוד חולים ניתן לטפל ולגרום לריפוי. הסיכוי להחלמה מסרטן הלבלב טמון כמובן בגילוי המוקדם. במדינת ישראל מאובחנים מדי שנה כ- 500 חולים חדשים.
מה הם גורמי הסיכון לחלות בסרטן הלבלב?
- גורמים סביבתיים – תזונה עתירת שומן, עישון וכריתת קיבה.
- סוכרת.
- סיפור משפחתי של סרטן הלבלב.
- דלקת לבלב כרונית שלא על רקע תורשתי.
- דלקת לבלב עם פגם אוטוזומלי דומיננטי בגן טריפסין.
- מוטציות גנטיות מסוימות הידועות כמגדילות את הסיכון לחלות בסרטן הלבלב.
כפי שציינו, אבחון מוקדם משפיע על סיכויי הריפוי. אי לכך, ההמלצה המקובלת כיום היא לבצע בדיקות הדמיה ואפיון גנטי למטופלים הנמצאים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן הלבלב. הכוונה היא לאנשים שיש במשפחה שלהם היסטוריה של סרטן הלבלב או תסמונות מסוימות של סרטן תורשתי כמו לדוגמה תסמונת פטס-יגרס, ריבוי מלנומות, סרטן מעי גס תורשתי ללא פוליפוזיס ועוד.
כיצד מאבחנים את המחלה?
נכון לכתיבת שורות אלה ישנן חמש בדיקות עיקריות המשמשות לאבחון הגידול בלבלב להלן:
- טומוגרפיה ממוחשבת (CT) – לבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת ישנה תועלת רבה באבחון גידולי לבלב ובמתן מידע חשוב בנוגע לגרורות מרוחקות. על מנת לקבל את המידע הטוב ביותר יש לבצע את הבדיקה בפרוטוקול מיוחד לאבחון גידולי לבלב הכולל מתן של חומר ניגוד באופן פומי ובעירוי ורידי בזוג פאזות – פורטלית ופנקריאטית.
- הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) – הרגישות של בדיקת MRI זהה לרגישות של בדיקת CT בכל הקשור לאבחון של סרטן הלבלב. עם זאת, מדובר בבדיקה שעלותה גבוהה יותר וזמינותה נמוכה יותר. היתרון המרכזי של הבדיקה הוא שהיא לא חושפת את הנבדק לקרינה.
- אנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלב (ERCP) – אמנם כיום משתמשים ב- ERCP בעיקר לצורך הכנסת נקז לדרכי המרה על מנת לטפל בחסימה של דרכי המרה, אך עדיין ניתן לקבל מידע אבחנתי חשוב באמצעות ERCP, בעיקר כשמדובר באבחנה של סרטן באזור ראש הלבלב.
- מיפוי PET-FDG – בעל ערך רב מאוד בהערכה של מידת ההתפשטות של הגידול, מסייע להבחין בין מסה ממארת למסה שפירה, עוזר להערכה של מידת היעילות של הטיפול הכימותרפי וכן מסייע להערכת הישנות גידול לאחר ניתוח.
- בדיקה אנדוסקופית באמצעות אולטרסאונד (EUS) – בהשוואה לבדיקות ההדמיה האחרות המשמשות לאבחון הגידול, בדיקה זו מספקת את המידע המדויק ביותר. בנוסף לכך, ניתן לבצע במהלך הבדיקה ביופסיית מחט לצורך אבחנה היסטולוגית. בבדיקה ההיסטולוגית ניתן יהיה לקבל מידע בנוגע לאופי הנגע.
כיצד מטפלים בסרטן הלבלב?
נכון להיום הטיפול היחיד המאפשר ריפוי הוא ניתוח להסרת הגידול. את הניתוח ניתן לבצע רק בחלק מהחולים, שכן אם הגידול הצליח לחדור לכלי דם גדולים ואם הוא לא ממוקם רק בלבלב, הרי שהאפשרות לבצע את הניתוח נשללת. אם מדובר בחולה הסובל מגרורות מרוחקות הטיפול יכלול בעיקר כימותרפיה ואילו אם מדובר על חולה הסובל מחדירה של הגידול לכלי דם גדולים אך ללא גרורות מרוחקות, לרוב יכלול הטיפול שילוב בין כימותרפיה לרדיותרפיה.
גמלת שירותים מיוחדים לחולי סרטן הלבלב
הזכאות של המבוטחים לקבלת גמלת שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי נקבעת בהתאם לרמת התלות שלהם בסיוע הזולת במשך שניים עשר ימים בחודש לכל הפחות. מאחר וחולי סרטן רבים מתקשים להגיע לוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי מפאת הטיפולים שהם נאלצים לעבור, הוחלט כי מטופלים אונקולוגים יוכלו ליהנות ממסלול ירוק. הכוונה היא לכך שההחלטה בנוגע למידת הזכאות של חולה אונקולוגי לקבלת גמלת שירותים מיוחדים בשיעור של חמישים אחוז יכולה להתקבל על סמך מסמכים רפואיים בלבד.
ישנו מגוון רחב ביותר של טיפולים המצדיקים קבלת גמלת שירותים מיוחדים בשיעור של 50% באופן אוטומטי, כאשר הטיפול הרלוונטי ביותר עבור חולי סרטן הלבלב הוא IFOXAN (שם גנרי: IFOSPHAMIDE). יש לציין כי בדרך כלל ניתן להתחיל לקבל את הגמלה רק לאחר 90 יום מהיום שבו נקבעה דרגת אי הכושר. עם זאת, במקרה של חולי סרטן, ניתן להתחיל לקבל את הגמלה 31 יום בלבד לאחר קביעת דרגת נכות אי כושר העבודה.
